האם אתה חופשי?

אני מדברת עם מועמדים כמעט על בסיס יומיומי ומלווה אותם לראיונות בארגונים איכותיים ומשמעותיים. והתופעה הזאת קיימת לא מעט ומעלה בי מחשבות על מה משפיע עליה ואיך אדם יכול להביא את עצמו לראיון עבודה בצורה הכי אותנטית והכי נאמנה למה שהוא באמת.

וכשהמחשבות האלה עולות לפני פסח, הן מתחברות לכל נושא החירות ומה זה להיות אדם חופשי. חופשי להביא את עצמך, חופשי להראות את הצדדים השונים באישיות שלך וחופשי להגיע אל המקום שאתה רוצה בו באמת.

יש לא מעט מקורות שמדברים על החירות, אני מביאה פה שניים מהם שתפסו את תשומת ליבי. בכולם הרעיון חוזר על עצמו. החירות היא להיות נאמן לעצמך.

אנחנו מתקרבים לחג הפסח, חג שנקרא "זמן חירותנו". חירות משמעותה להשתחרר מההפרעות והמיצרים העומדים בדרך שלך ומונעים ממך להיות מה שאתה צריך להיות ולעשות מה שאתה צריך לעשות.

ההבדל שבין העבד ובן החורין איננו רק הבדל מעמדי. אנו יכולים למצוא עבד שרוחו היא מלאת חירות, ולהפך, בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד. חירות האדם היא להיות נאמן לעצמיות הפנימית שלו. מה שאין בעבד, שלעולם אינו נאמן לעצמיות הפנימית שלו, כי אם במה שהוא טוב ויפה בעיני האחר.

לסיום דבריו המוכרים של נתן שרנסקי:
אתה, השופט, חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך, מכיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, מכיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו – אני הוא בן החורין האמיתי!
אמנם גופי יהיה משעובד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, מכיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזירותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך, השופט, קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת, וזה חמור פי כמה!

כשאתה נמצא בראיון עבודה, האם אתה רק רוצה למצוא חן בעיני מי שאתה יושב מולו וזה מה שמנהל אותך, או שאתה מביא את עצמך, את האיכויות והיתרונות שלך מתוך מחשבה שאם זה המקום שמתאים לך, אתה תגיע אליו. ואם לא, אתה תמשיך לחפש עד שתמצא…

האם אתה בוחן את מקום העבודה עם כל היתרונות והחסרונות שלו ובוחר להיות שם כי זה מה שנכון עבורך עכשיו?

האם אתה חופשי?