זה סיפור על תהליך גיוס שהשתבש, והלקח שהוא לימד אותנו.
תכירו את זיו.
מנהל פיתוח בסטארטאפ עם חזון גדול—הוא חיפש מהנדס צוות תוכנה חזק שיוכל לקחת את המוצר לשלב הבא.
הכול התחיל ברור:
✔️ מומחיות טכנולוגית עמוקה
✔️ ניסיון בפרויקטים מורכבים
✔️ יכולת לעבוד בסביבות דינמיות
אבל אז, משהו השתנה…
כשהמועמדים התחילו להגיע (נבחרו בהד הנטינג קפדני), זיו הפך **יותר ויותר הססן ובררן**.
❌ מועמדים חזקים נפסלו על בסיס "חוסר התאמה תרבותית"
❌ אחרים נדחו כי "משהו פשוט לא הרגיש נכון"—פרטים קטנים בהיבט המקצועי שלא היו מדויקים מספיק
❌ והכימיה האישית? אם היא לא התקיימה, זה היה מיד פסילה
ומה קרה אז?
הגיוס התארך,
הפרויקטים התעכבו,
והמועמדים המובילים? עברו להצעות אחרות.
האמת היא,שאף אחד לא מושלם.
כשמחפשים את המועמד "המושלם", יש סיכוי שהמועמד המתאים ביותר כבר חלף על פניכם מבלי ששמתם לב.
אל תתנו לפרפקציוניזם, הססנות וחוסר החלטיות לעלות לכם ביוקר ולעצור את הצמיחה.
המועמד המתאים ביותר, ולא המושלם ביותר, נמצא שם בחוץ, רק צריך לדעת לזהות אותו בזמן.
