תשמעו, יש שאלה שחוזרת שוב ושוב כשמדברים על גיוס מועמדים לסטארטאפ.
תשמעו, יש שאלה שחוזרת שוב ושוב כשמדברים על גיוס מועמדים לסטארטאפ. האם כדאי לקחת מישהו מחברת קורפורייט לסביבה של
תפריט
תפריט
הד האנטר מקצועי יודע להגיע לכל אדם, באשר הוא – זו המומחיות שלי!
תשמעו, יש שאלה שחוזרת שוב ושוב כשמדברים על גיוס מועמדים לסטארטאפ. האם כדאי לקחת מישהו מחברת קורפורייט לסביבה של
זה סיפור על תהליך גיוס שהשתבש, והלקח שהוא לימד אותנו. תכירו את זיו. מנהל פיתוח בסטארטאפ עם חזון גדול—הוא חיפש
גיוס כוכב על יכול להזניק את הצוות שלכם לגבהים חדשים. אבל מה באמת גורם להם לפרוח? רב המעסיקים מכירים
יואב (מנהל פיתוח בכיר) : "אורית, אני מיואש. איבדנו עוד שני מפתחים מעולים החודש." אורית(מנהלת גיוס): "אבל יואב, אתם
איך כמעט איבדתי את הטאלנט הכי חשוב שלי – ומה למדתי מזה על גיוס לסטארטאפ לפני כמה שבועות, דיברתי עם
בשוק עבודה תחרותי שבו יש מחסור במועמדים, חברות רבות מתקשות לגייס את הטאלנטים שהן זקוקות להם. למרות שהן מעדיפות לבצע
סיתוונית קסקה , ציידת טאלנטים וגיוס בכירים לסטארטאפים והייטק.
כולם מחפשים.. לא כל אחד מוצא!
השאירו לי פרטים ראשוניים על המשרה שאתם מחפשים לאייש ואחזור אליכם בהקדם.
דיסקרטיות מובטחת!
הצטרפו לניוזלטר שלי!
"רק רגע יש טילים.חכה חמש דקות ואני חוזר."
כך אמר פתאום ברק רגב,מנכ"ל גוגל לשותף שלו מחו"ל כשהם באמצע פגיש בזום.
ואחרי כמה דקות,אתה קולט את ברק רגב חוזר עם בקבוק סודה בידו ואומר לשותף שלו בזום בשיא הנונשלנטיות:
"אז איפה היינו?" 🙂
אני לתומי אמרתי,רק אנחנו הישראלים מסוגלים להגיב כך בתוך מציאות הזויה שכזו.
אנחנו מיומני מלחמות-כך שהכל "קטן" עלינו.
ברק רגב מספר כי כולם שם בצד השני של המסך,החווירו!
הם חשבו שהטילים נופלים פה בבניין ממול,וכל המדינה כולה נמצאת בכאוס מוחלט.
אז זהו, שלא בדיוק! וטוב שכך…ושימשיך כך:-)
ברק משדר להם תחזית שהיא לא כזו רעה!
הוא ממשיך לדבר איתם על פרוייקטים ועמידה בלוחות זמנים,
נכון,אנחנו במלחמה,אך תנו לנו כמה דקות ונחזור לסגור את המכירה ולתת לכם את הדליוורי של הפרוייקט.
המסר שברק מעביר הוא חשוב מנשוא!
הוא משקף לצד השני כי העניינים בשליטה ולא נותן למחשבה שלהם להתערער עקב המצב,
ואף מבהיר כי ישנה איתנות בביצועים של הפרוייקטים בחברה.
ומשפט המחץ שמוביל אותם הוא:
"Israeli tech delivers – no matter what"
בבוטם ליין,מה שחשוב לחברות בחו"ל שמשקיעות בנו זה פחות הסביבה הפוליטית או הביטחונית,אלא הם רוצים שלושה דברים:
1.גישה ישירה לטאלנטים
2.יש להם את השיקול הכלכלי: עלויות השקעה בפעילות בארץ.
3.ונוחות קידום העסקים שלהם.
אם שניים מתוך שלושת השיקולים הופך להיות מורכב,מבחינתם יש תמיד אלטרנטיבות.
אנחנו לא היחידים בעולם!ולכן ישראל צריכה לשמור על מקומה בתוך התחרות המהירה.
אך אחרי שקראתי את הכתבה,עלו לי כמה שאלות:
1. כיצד חברות אלו יכולות לשמור על יציבות ואמינות בעולם העסקים הגלובלי לאורך זמן כאשר ישראל נמצאת במלחמה מתמדת ובאי וודאות?
2.כיצב חברות סטאראטפ יכולות להתמודד עם מציאות כזו,מן הסתם להם אין את היציבות היחסית וה-Luxary שיש לחברות קורופורייט גדולות? מה יעלה בגורלiשל הקטנות?
הן יבלעו? הן ייסגרו? הן ישרדו?
3.מהן הפיתרונות האסטרטגים בעיתות מלחמה שניתן להציע לחברות קורופורייט/וסטאראטפים בכדי להבטיח את יציבותן בעולם העסקים הגלובלי?
4. כיום יש פחות משקיעים מחו"ל שפוזלים לכיוון ישראל עקב המלחמה.
אז פרט לכמה מאות מיליונים דולרים שהרשות לחדשנות הכניסה לכיס במטרה לעודד/להאיץ/לשמר חלק מהסטאראטפים בישראל תחת קריטריונים ספציפים,מה עוד ייעשה בעבורם בכדי לעודד את החדשנות הטכנולוגיות המרהיבה שיש למוחות שלנו בישראל? וכיצד אנחנו מתכוונים לשמור על הסטאראטפים הרלוונטים/החדשניים שנכחדים שלא בצדק אלא רק בגלל רוח התקופה?
לסיום,
1.האם ישראל תשמור על ציביונה כמדינת הסטאראטפ ניישן?
2.האם הקונספט של
"Israeli tech delivers – no matter what"
תתאפשר לביצוע גם בקרב סטאראטפים בישראל?
אשמח לשמוע את דעתכם…
ושנדע ימים בטוחים,רגועים ויציבים!